גמרא
פירוש
אשְׁנֵיהֶם בִּרְשׁוּת אוֹ שְׁנֵיהֶם שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת הִזִּיקוּ זֶה אֶת זֶה חַיָּיבִין הוּזְּקוּ זֶה בָּזֶה פְּטוּרִין טַעְמָא דִּשְׁנֵיהֶם בִּרְשׁוּת אוֹ שְׁנֵיהֶם שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת אֲבָל אֶחָד בִּרְשׁוּת וְאֶחָד שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת דְּבִרְשׁוּת פָּטוּר שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת חַיָּיב.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
שהבאיש בשעת נפילה. כלומר שהיה מלוכלך וא״נ שעכרן ברפש וטיט בנפילתו.
הניחא לשמואל דאמר כל תקלה בור אלא לרב מאי איכא למימר. ואף ע״ג דקי״ל כשמואל אפ״ה איבעיא ליה רבא אי כשמואל בלחוד אמרה או ככ״ע וא״ל דככ״ע אמרה ובשהבאיש מגופו אבל מריחו אפילו לרב דמחייב משום ממונו פטור דאינה אלא גרמא בנזקין.
אמר רב יוסף דחזא ירקא ונפל. מסתברא מדלא קאמר אלא אמר רב יוסף משמע דרב יוסף אדרב קאי כלומר במועד לעולם ליפול על בני אדם כענין זה דחזי ירקא ומפיל עצמו אף ע״פ שיש שם בני אדם ולא לכונת האדם אינו משלם את הכופר אלא כמועד לכך ובין כל חדא וחדא הזהירו לשמור את שורו שלא יפול בבור על בני אדם מחמת ירקא ואף ע״פ שזה שן הוא ומועד מתחלתו אפ״ה לענין כופר מועד ג׳ פעמים בעינן דהא כתיב והועד בבעליו וכמו שכתבתי ג״כ בפ׳ שור שנגח ארבעה וחמשה משמו של הראב״ד ז״ל וכן נמי מוכח בשלהי כיצד הרגל דאמרינן התם רגל שדרסה על גבי תינוק בחצר הניזק מהו שחייב בכופר מי אמרינן מידי דהוה אקרן כיון דעביד זמנין תלתא אורחיה היא ומשלם את הכופר אלמא פשיטא דעד דעביד זמנין תלתא לא מחייב בכופר ואע״ג דרגל מועדות מתחילתה.
עולא אמר ר׳ יוסי הגלילי היא וסבר לה כר׳ טרפון וכופר שלם קאמר. תמיהא לי שמואל אמאי לא אוקמה כדעולא דכיון דמתניתין תנא חייב בכופר טפי הוה ניחא למימר דכופר שלם קאמר ונ״ל דשמואל ס״ל כר׳ יוסי הגלילי ולא בעי לאוקמו למתניתין דלא כהלכתא וכר׳ טרפון ומכאן נראה דהלכתא כר׳ יוסי הגלילי ועוד נ״ל כן דהא קי״ל דרגל בחצר הניזק משלם את הכופר וסמכינן אדר׳ יוסי דאמר תם משלם חצי כופר כדאיתא התם. והא דאקשינן הכא להדיא ואמאי הא תם הוא לאו משום דלית לן כר׳ יוסי הגלילי בתם אלא משום דסתם משלם את הכופר משמע כופר שלם כנ״ל.מהדורות על־התורה המבוססות על מהדורות הרב מנחם מנדל גרליץ, הוצאת מכון אורייתא (כל הזכויות שמורות)
הערות
הערות
Gemara
Peirush